אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת

אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת
Elizabeth Alexandra Mary

אליזבת השנייה, מרץ 2015
לידה	21 באפריל 1926 (בת 94) לונדון, הממלכה המאוחדת
שם מלא	אליזבת אלכסנדרה מרי וינדזור
מדינה
עיסוק	מונרכית
בן זוג	הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו
שושלת בית וינדזור
תואר הוד מלכותה מלכת הממלכה המאוחדת (ומדינות נוספות בחבר העמים הבריטי) אב ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת אם אליזבת, המלכה האם צאצאים צ'ארלס, נסיך ויילס הנסיכה אן, הנסיכה המלכותית הנסיך אנדרו, דוכס יורק הנסיך אדוארד, רוזן וסקס יורש העצר צ'ארלס, נסיך ויילס
הוד מלכותה מלכת הממלכה המאוחדת (ומדינות נוספות בחבר העמים הבריטי) 6 בפברואר 1952 – מולכת (68 שנים) → ג'ורג' השישי
פרסים והוקרה
פרסים והוקרה
חתימה

דגל המלכה אליזבת השנייה

סמל בית המלוכה הבריטי

אליזבת אלכסנדרה מרי וינדזור (באנגלית: Elizabeth Alexandra Mary Windsor; נולדה ב-21 באפריל 1926), או המלכה אליזבת השנייה (Queen Elizabeth II), היא מלכת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד ו-15 מדינות נוספות. מכהנת גם כראש חבר העמים הבריטי, בו חברות גם מדינות שהיא אינה מולכת עליהן. החל מספטמבר 2015 הפכה למלכה אשר תקופת כהונתה היא הארוכה ביותר בהיסטוריה של המלוכה הבריטית. החל מאוקטובר 2016, לאחר פטירת ראמה התשיעי מלך תאילנד, היא מנהיגת המדינה הוותיקה ביותר בעולם.

מלבד היותה ראש הממלכה המאוחדת וחבר העמים הבריטי, משמשת אליזבת כמפקדת העליונה של הצבא הבריטי ומושלת כנסיית אנגליה. במקומות מסוימים היא נושאת תארים שונים, בין היתר: דוכס נורמנדי, דוכסית לנקסטר, הצ'יף הראשי של פיג'י ולורד האי מאן. המלכה היא אחת משני אישים בלבד המכהנים כראש מדינה ביותר ממדינה אחת (השני הוא נשיא צרפת, המכהן כנסיך שותף של אנדורה).

בעת תחילת שלטונה, בשנת 1952, היו נתונות למלכותה שבע מדינות, ולאורך כהונתה היא מלכה ב-32 מדינות שונות. במהלך כהונתה קיבלו מדינות רבות שהיו נתונות לשלטון האימפריה הבריטית עצמאות, אך חלקן הוסיפו לראות בה את מלכתן באופן סמלי עד שמינו לעצמן ראש מדינה מקומי (בדרך-כלל נשיא). 15 מדינות מלבד בריטניה מוסיפות לראות בה את מלכתן גם כיום, והן קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה, ברבדוס, גרנדה, בהאמה, פפואה ניו גינאה, איי שלמה, טובלו, סנט לוסיה, סנט וינסנט והגרנדינים, אנטיגואה וברבודה, בליז וסנט קיטס ונוויס. בכל מדינה ממדינות אלו מוכר שלטונה של המלכה באופן עצמאי והיא מיוצגת בהן על ידי מושל כללי, הממונה מטעמה בהמלצת הממשלה המקומית. כל המדינות שבהן מולכת אליזבת השנייה חברות בחבר העמים הבריטי ואוכלוסייתן מקיפה כ-130 מיליון תושבים. בחבר העמים הבריטי חברות גם מדינות שאינן נתונות למלכותה של אליזבת השנייה, אולם היא מכהנת כראש הארגון.

סמכויותיה רחבות היקף להלכה, אך בפועל אין היא רשאית לעשות בהן שימוש. כמעט כל פעולותיה, בפרט בתחום הפוליטי, נעשות לצרכים סמליים וטקסיים בלבד. לדוגמה, בעת הצגת ממשלה חדשה בבריטניה, היא נדרשת לקרוא את הנאום שכתב ראש הממשלה הנבחר כאילו כתבה אותו בעצמה. בינואר 2013 נחשף חריג למצב זה בממלכה המאוחדת: חוקים הנוגעים למלוכה הבריטית הובאו לאישורם של אליזבת השנייה או בנה צ'ארלס, וחלקם נפסלו על ידם.

כהונתה החלה עם פטירת אביה, המלך ג'ורג' השישי, ב-6 בפברואר 1952. היא נישאה בשנת 1947 לנסיך פיליפ, הנושא מאז נישואיהם בתואר "הדוכס מאדינבורו" (ובהתאם, אליזבת היא גם דוכסית אדינבורו מנישואיה לפיליפ, בלי קשר לעובדת היותה מלכה), שכן במקרה שהמלכה מכהנת בתפקיד המונרך, בעלה אינו נקרא "מלך".

ביוגרפיה

ילדותה

אליזבת נולדה בלונדון שבאנגליה לדוכס ולדוכסית מיורק. אביה, אלברט (לימים המלך ג'ורג' השישי), היה בנו השני של המלך ג'ורג' החמישי, ואמה הייתה אליזבת בווס-ליון (לימים המלכה אליזבת ולאחר המלכת בתה, המלכה האם). היא הוטבלה בכנסייה שבשטח ארמון בקינגהאם על ידי הארכיבישוף מיורק. סנדקיה היו: סבה וסבתה מצד אביה, המלך ג'ורג' החמישי והמלכה מרי; אבי אמה, הרוזן מסטראטמור וקינגהורן; אחות אמה, ליידי מרי אלפינסטון; אחות אביה, הנסיכה מרי; ודודו של סבה, ג'ורג' החמישי, הנסיך ארתור.

אליזבת השנייה בילדותה, פורטרט שצייר פיליפ דה לאצו ב-1933

אליזבת נקראה על שם אמה ושני שמותיה האמצעיים הם לציון סבתה, המלכה מרי, ואם סבה המלכה אלכסנדרה (אמו של ג'ורג' החמישי). בילדותה היא נקראה בשם החיבה "ליליבת". הייתה לה מערכת יחסים קרובה עם סבה, ג'ורג' החמישי, ויש המייחסים לה את הבראתו ממחלה בשנת 1929.

בשנת 1930 נולדה אחותה היחידה, הנסיכה מרגרט. השתיים חונכו בביתן על ידי אמן, והוריה שכרו עבורן אומנת, מריון קרופורד ("קרופי"). שיעורי דת הועברו להן על ידי הארכיבישוף מקנטרברי. בסופי שבוע שהו השתיים במעון המלכותי ב"וינדזור גרייט פארק". "קרופי" סיפרה לימים על נסיונותיהן הנואשים של הנסיכות להתחבר לילדים בני גילן, אך קשרים אלו לא החזיקו מעמד בגלל היותן נסיכות.

כנכדתו של מלך בריטניה היא החזיקה מלידתה בתואר נסיכה. תוארה המלא היה הוד מעלתה המלכותית, הנסיכה אליזבת מיורק. בעת לידתה היא הייתה השלישית בסדר ירושת הכתר, לאחר דודה אדוארד ואביה. ההנחה הייתה שהיא תידחק למקום נמוך יותר בין הטוענים לכתר, לאחר שדודה ואביה יולידו במשך הזמן בנים יורשים, ועל כן לידתה לא עוררה עניין ציבורי רב. בפועל, דודה ויתר על הכתר ונותר חשוך ילדים, ואילו הוריה לא הביאו לעולם בנים. לפיכך, הפכה אליזבת באופן בלתי-צפוי ליורשת העצר.

יורשת העצר

הנסיכה אליזבת בחברת אחותה מרגרט וסבתן, המלכה מרי

כנהגת צבאית בחיל העזר לנשים, אפריל 1945

בראשית שנת 1936 נפטר סבה, ג'ורג' החמישי. דודה, נסיך ויילס, הפך למלך אדוארד השמיני, אך ויתר על הכתר לקראת סופה של השנה, לאור כוונתו להינשא לגרושה ווליס סימפסון. אביה אלברט, הדוכס מיורק, הוכתר כמלך ג'ורג' השישי ואליזבת הפכה ליורשת העצר. תוארה בתקופה זו היה הוד מעלתה המלכותית, הנסיכה אליזבת ובוויילס נשמעו קריאות להכתירה, כמקובל לבנו הבכור של המונרך, כנסיכת ויילס. אביה החליט שלא להעניק לה את התואר מכיוון שבסדר הירושה הבריטי נהוג היה לקיים את העדפת הבן הבכור, כך שאליזבת הייתה יורשת מותנית ובמקרה שהוריה יולידו בן היא תאבד את מקומה בסדר הירושה לטובת אחיה הצעיר.

מלחמת העולם השנייה פרצה כשהייתה בת 13, ואליזבת ואחותה מרגרט פונו לטירת וינדזור בברקשייר. הצעות חוזרות ונשנות לפנותן לקנדה נפסלו על ידי אימן. בשנת 1940 קיימה הנסיכה אליזבת שידור רדיו ראשון, בו פנתה לילדי האומה שפונו מבתיהם. באותה תקופה היא פגשה לראשונה את פיליפ, בעלה לעתיד, והחלה להתכתב עמו בעת שירותו בצי המלכותי.

בשנת 1945 שכנעה אליזבת את אביה שיתיר לה להתגייס אישית למאמץ המלחמתי. היא הוכשרה ושירתה כנהגת משאית בחיל העזר לנשים. בכך היא הייתה לאישה הראשונה ממשפחת המלוכה הבריטית ששירתה בפועל בצבא הבריטי, אם כי מלכות שקדמו לה עמדו בראש הפיקוד העליון של הצבאות בבריטניה ובקנדה.

כמיועדת לכתר, דאג אביה לעדכן את אליזבת בפעילות הממשלה ובחדשות הארץ, ואמה וסבתה, המלכה מרי, העניקו לה שיעורים בחוק הבריטי. בשנת 1947 הצטרפה אליזבת להוריה לסיורה הממלכתי הראשון מחוץ לגבולות אנגליה, בדרום אפריקה. בתקופת המלחמה הועלה שמה כנציגת משפחת המלוכה ליישוב סכסוך הלאום בוויילס, אך אביה התנגד לחשיפתה ללחץ מסוג זה.

נישואים וחיי משפחה

אליזבת פגשה לראשונה את בעלה פיליפ, באותה עת נסיך יוון ודנמרק, במשחק טניס בשנת 1939. השניים הם קרובי משפחה על ידי אבותיהם המשותפים כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק (סב סבה של אליזבת ואבי סבו של פיליפ) והמלכה ויקטוריה (סבת סבה של אליזבת וסבת סבתו של פיליפ).

בשנת 1946 התארסו אליזבת ופיליפ בחשאי. אביה לא הסכים בתחילה לנישואים, אך אליזבת שכנעה אותו לשנות את דעתו, ואירוסיהם נחגגו ביוני 1947. בתקופת אירוסיהם ויתר פיליפ על אזרחויותיו האחרות ועל זכותו לכתר הדני. טרם נישואיהם הוא היה בדרגת לוטננט בצי המלכותי הבריטי ואימץ את שם המשפחה האזרחי מאונטבאטן.

ב-20 בנובמבר 1947 נישאו במנזר וסטמינסטר. נישואיהם עוררו מחלוקת ציבורית, בשל היותו של פיליפ יווני-אורתודוקסי, וכן בשל נישואיהן של שתיים מאחיותיו לתומכי המשטר הנאצי. המלך ג'ורג' השישי העניק לפיליפ את התארים דוכס אדינבורו, רוזן מריונאת' וברון גריניץ'.

לאחר חתונתם שכרו את ביתם הראשון, בו התגוררו עד מעברם ביולי 1949 לבית קלארנס. לאחר נישואיהם המשיך פיליפ לשרת בצי המלכותי ועד שנת 1953 הוא הוצב במלטה. הזוג התגורר באי במשך כשנתיים בביתו של לואי מאונטבאטן, דודו של פיליפ.

משפחת המלוכה (אליזבת בצהוב, בצידה הימני של התמונה) במרפסת ארמון בקינגהאם ביום חתונתו של הנסיך ויליאם, 29 באפריל 2011

לאליזבת ולפיליפ ארבעה ילדים:

• הנסיך צ'ארלס, נסיך ויילס – נולד ב-14 בנובמבר 1948. מנישואיו הראשונים לליידי דיאנה ספנסר נולדו לו הנסיך ויליאם מוויילס בשנת 1982 והנסיך הנרי "הארי" בשנת 1984. לאחר גירושיו מדיאנה ב-1996, נישא ב-2005 לקמילה פרקר בולס, הנושאת בתואר דוכסית קורנוול.
• הנסיכה אן, הנסיכה המלכותית – נולדה ב-15 באוגוסט 1950. מנישואיה הראשונים למארק פיליפס נולדו פיטר פיליפס בשנת 1977, וזארה פיליפס בשנת 1981. לאחר גירושיה ב-1992 נישאה לטימותי לורנס.
• הנסיך אנדרו, דוכס יורק – נולד ב-19 בפברואר 1960. נישא לשרה פרגוסון ("פרגי"), ממנה התגרש בשנת 1992. מנישואיהם נולדו הנסיכה ביאטריס בשנת 1988 והנסיכה יוג'יני בשנת 1990.
• הנסיך אדוארד, רוזן וסקס – נולד ב-10 במרץ 1964. נשוי לסופי ריס-ג'ונס. מנישואיהם נולדה ליידי לואיז וינדזור בשנת 2003 וג'יימס, ויסקונט סברן בשנת 2007.

על פי צו מלכותי משנת 1960, צאצאיהם של הנסיך פיליפ והמלכה אליזבת שאינם נושאים בתואר יישאו את שם המשפחה מאונטבאטן וינדזור, שהוא צירוף של שמות המשפחה של הוריהם. למעשה, החליטו כל בניהם לאמץ את שם המשפחה הזה כהוקרה לאביהם.

ב-30 בדצמבר 2010 הפכה המלכה לסבתא-רבתא, לאחר שלפיטר פיליפס, בנה של הנסיכה אן, נולדה בת בכורה.

ב-29 באפריל 2011 נשא נכדה, הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג', בנם של הנסיך צ'ארלס והנסיכה דיאנה, לאשה את קייט מידלטון, אשר לאחר החתונה הפכה לדוכסית מקיימברידג'. ב-22 ביולי 2013 נולד בנם של ויליאם וקייט, ג'ורג', נסיך קיימברידג', ב-3 במאי 2015 נולדה בתם הנסיכה שארלוט מקיימברידג' וב-23 באפריל 2018 נולד בנם הנסיך לואי מקיימברידג'.

מלכת הממלכה המאוחדת

עלייתה לכתר

אליזבת השנייה ובעלה פיליפ, דוכס אדינבורו, ביום הכתרתה

בשנת 1947 נסעה אליזבת לטיול רשמי באפריקה ונשאה את נאומה הראשון ברדיו, אל אנשי המושבות:

"אני מכריזה בפניכם שאת כל ימי חיי, בין אם יהיו ארוכים או קצרים, אקדיש לשירותכם ולשירות האימפריה שאנו שייכים לה. אבל לא אוכל לעשות זאת לבד, רק אם תצטרפו אליי. אני מזמינה אתכם לעשות כן. אני יודעת שתמיכתכם לא תכזיב. האל יברך את כל אלו המוכנים לחלוק עמי זאת".

בשנת 1951 החלה להתערער בריאותו של אביה ואליזבת החלה למלא את מקומו באירועים ציבוריים. במהלך אותה שנה ביקרה באופן רשמי ביוון, במלטה ובאיטליה ובאוקטובר סיירה בקנדה והתארחה בארצות הברית אצל הנשיא הארי טרומן. בינואר 1952 יצאה עם פיליפ לסיור באוסטרליה ובניו זילנד, אך בדרכם, בהגיעם לקניה, נפטר אביה מסרטן ריאות ב-6 בפברואר.

ההכנות להמלכתה החלו באופן מיידי וממקום מושבה בקניה קבעה אליזבת את שמה הפרטי כשמה המלכותי. קנדה הצהירה ראשונה באופן רשמי על הכרתה בשלטון המלכה ולמחרת היום הוצאה הודעה רשמית בבריטניה. טקס ההכתרה הרשמי נערך במנזר וסטמינסטר ב-2 ביוני 1953. הטקס נערך במועד זה למרות מותה של המלכה מרי, סבתה של אליזבת (מצד אביה), עשרה שבועות בלבד לפני התאריך שנקבע לטקס. זאת על-פי בקשתה של המלכה מרי לפני מותה, שטקס ההכתרה של נכדתה לא ידחה.

תקופת שלטונה

שלטונה של אליזבת נפרש על פני שבעה עשורים, במהלכם שינו את פניהם העולם בכלל והאימפריה הבריטית בפרט.

זמן קצר לאחר הכתרתה יצאה עם הנסיך פיליפ לסיור עולמי שנמשך שישה חודשים בשנים 1953–1954. במהלך הסיור ביקרה באוסטרליה, בניו זילנד ובפיג'י והייתה הראשונה בין מלכי הממלכה המאוחדת לבקר במדינות אלו. מאז סיור זה קיימה המלכה סיורים רבים ברחבי העולם. באוקטובר 1957 ביקרה בארצות הברית, נאמה בפני עצרת האומות המאוחדות, והמשיכה לקנדה, בה הייתה לראש המדינה הראשון שפתח את מושב הפרלמנט. בשנת 1961 ביקרה בטורקיה, בהודו, באיראן, בפקיסטן ובנפאל. בשנת 1991 הייתה אליזבת לראש הממלכה המאוחדת הראשון שנאם בפני הקונגרס האמריקני. מדי שנה היא נוהגת להשתתף במפגש השנתי של ראשי ממשלות מדינות חבר העמים הבריטי, מהשנה הראשונה לקיומו בשנת 1973. נכון ל-2008, המלכה אליזבת היא ראש המדינה שקיים את מספר הנסיעות הממלכתיות הגבוה ביותר הידוע בהיסטוריה.

בראשית שלטונה הסתבכה בריטניה במלחמת סיני (1956), שבמהלכה פלשה למצרים יחד עם ישראל וצרפת, בעקבות ניסיונו של ראש הממשלה אנתוני אידן להשיג שוב חזקה בריטית על תעלת סואץ.

בין השנים 1970–1974 סבלה בריטניה מגל של שביתות, ממשבר הנפט ועליית האינפלציה, אך המצב השתפר עם חזרת הלייבור לשלטון. ב-1979 חזרו השמרנים לשלטון, בהנהגת "אשת הברזל", מרגרט תאצ'ר. תקופת כהונתה התבלטה בעידוד הקפיטליזם – חברות ממשלתיות הופרטו, הופחתה השליטה הממשלתית על שוקי הכספים וקוצצו מיסים.

אירוע טראומטי במשפחתה אירע עם רצח דודו של פיליפ, לורד לואי מאונטבאטן על ידי ה-IRA ב-1979.

כשנשאה אליזבת את נאומה השנתי לאומה בערב חג המולד 1992, כינתה את השנה שחלפה "אנוס הוריביליס" – שנה נוראית (בלטינית). באותה שנה נשרף הארמון האהוב עליה, טירת וינדזור, בנה צ'ארלס הודיע על פרידתו מדיאנה, בתה אן ובנה אנדרו התגרשו מבני זוגם וגרושתו של אנדרו צולמה בלבוש מינימלי בחברת מאהב אמריקני. שנת 2002 נשאה אופי דומה, עם פטירתן של אחותה, הנסיכה מרגרט, ואימה, המלכה האם.

תחת ממשלת הלייבור של טוני בלייר השתתפה בריטניה במלחמה בעיראק ובלחימה בטרור.

המלכה מעניקה תוארי כבוד ואצולה לאנשים שהשפיעו על החיים בממלכה, ומשתתפת בפגישות אבירי מסדר הבירית ואבירי מסדר הדרדר. היא משמשת כפטרונית וכנשיאה של 700 ארגונים שונים.

ב-9 בספטמבר 2015 הפכה אליזבת למלכה שתקופת כהונתה היא הארוכה ביותר בכל ההיסטוריה של הכתר הבריטי (עד מועד זה כיהנה המלכה ויקטוריה במאה ה-19 למשך פרק הזמן הארוך ביותר- 63 שנים ו-217 ימים). את האירוע ציינה המלכה בחנוכת קו הרכבת החדש בין אדינבורו לתחנת טווידבנק בנסיעה ברכבת קיטור כשלצידה השרה הראשונה של סקוטלנד, ניקולה סטרג'ון.

המלכה אליזבת השנייה בארמון בקינגהאם, 7 במרץ 2006

הארצות עליהן מולכת אליזבת השנייה

התפתחות חבר העמים הבריטי

האימפריה הבריטית החלה לשנות את הרכבה ואופייה לאחר הצהרת בלפור (1926) ואשרורה בהצהרת וסטמינסטר בשנת 1931.

בראשית כהונתה של אליזבת כמלכה דובר רבות על עידן חדש. אחד מתפקידיה העיקריים היה התאמת הממלכה המאוחדת לשיתוף הפעולה הכלכלי והצבאי הבינלאומי המתהווה. חבר העמים הבריטי, דמותה המודרנית של האימפריה הבריטית, דרש את התייחסותה לטיפוח הקשרים בין המדינות, ובמקרים מסוימים, דוגמת דרום אפריקה, לשיקום היחסים.

בשנת 2007 נחשפה לראשונה חלופת מכתבים משנת 1956 בין ראש הממשלה הבריטי אנתוני אידן וראש הממשלה הצרפתי גי מולה, בה דנו השניים באפשרות צירופה של צרפת לברית משותפת עם הממלכה המאוחדת. בין היתר הוצע שאליזבת תכהן כראש המדינה בצרפת. מולה, במכתב מספטמבר 1956, לא ראה קושי ניכר בהעברת ההחלטה. ההצעה לא הוכרעה, וכעבור שנה חתמה צרפת על הסכם רומא.

ב-2011 ביקרה באופן רשמי באירלנד. היה זה הביקור הראשון של מונרך בריטי במדינה מאז ביקורו של סבה, ג'ורג' החמישי ב-1911, והראשון מאז שאירלנד קיבלה את עצמאותה ונהפכה לרפובליקה. הביקור נתפס כעוד נדבך בנורמליזציה של היחסים בין בריטניה לאירלנד שהחלה בהסכם יום שישי הטוב.

מדינות שבהן היא מולכת

ערך מורחב – ממלכות חבר העמים הבריטי

• הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (כולל מספר שטחי חסות של הממלכה המאוחדת)
• קנדה (בשליטת המלוכה הבריטית משנת 1867) (בית המלוכה הקנדי)
• אוסטרליה (בשליטת המלוכה הבריטית משנת 1901) (בית המלוכה האוסטרלי)
• ניו זילנד (בשליטת המלוכה הבריטית משנת 1907) (בית המלוכה הניו זילנדי)
• ג'מייקה (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1962)
• ברבדוס (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1966)
• איי בהאמה (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1973)
• גרנדה (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1974)
• פפואה גינאה החדשה (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1975)
• איי שלמה (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1978)
• טובאלו (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1978)
• סנט לוצ'יה (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1979)
• סנט וינסנט והגרנדינים (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1979)
• אנטיגואה וברבודה (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1981)
• בליז (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1981)
• סנט קיטס ונוויס (חברת חבר העמים הבריטי משנת 1983)

כמו כן היא מלכה לתקופה מסוימת במדינות הבאות:

• פקיסטן (1952–1956)
• דרום אפריקה (1952–1961)
• ציילון (1952–1972)
• גאנה (1957–1960)
• ניגריה (1960–1963)
• טנזניה (1961–1962)
• סיירה לאון (1961–1971)
• אוגנדה (1962–1963)
• קניה (1963–1964)
• מלאווי (1964–1966)
• מלטה (1964–1974)
• גמביה (1965–1970)
• גינאה (1966–1970)
• מאוריציוס (1968–1992)
• פיג'י (1970–1987)

משך כהונתה

בפברואר 2003 עברה אליזבת בתקופת כהונתה את משך כהונתם של ארבעת קודמיה יחד: אדוארד השביעי, ג'ורג' החמישי, אדוארד השמיני וג'ורג' השישי. החל מ-13 באוקטובר 2016 היא ראש המדינה הוותיק ביותר בעולם. כהונתה היא הארוכה ביותר בהיסטוריית המלוכה הבריטית ובמהלכה כיהנו תחתיה ארבעה-עשר ראשי ממשלה בריטיים.

מצבה הבריאותי מוגדר מצוין ואליזבת אינה נוטה לחלות. באוקטובר 2006 היא סבלה מהתפרצות כלי דם בעינה הימנית, ומאוחר יותר גם מכאבים בגבה. כחודש לאחר מכן נפוצו שמועות על הידרדרות מצבה הבריאותי לאחר שהופיעה בציבור כשידה הימנית חבושה, אך התברר שפציעתה היא תוצאת התערבותה בריב בין שניים מכלבי הקורגי שברשותה.

ב-21 בדצמבר 2007 הפכה אליזבת לשליטת הממלכה המאוחדת המבוגרת ביותר בהיסטוריה, כשכל קודמיה לא כיהנו בתפקידם בגיל 81. ב-9 בספטמבר 2015 הפכה לשליטה שכיהנה בתפקיד במשך התקופה הארוכה ביותר, כשבאותו יום, תקופת מלכותה השתוותה לזו של המלכה ויקטוריה, אשר הייתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה עד אז.

חגיגות יובל הכסף, יובל הזהב ויובל היהלום למלכותה, בשנים 1977, 2002 ו-2012 צוינו ברחבי הממלכה בטקסים ומופעים. ארוחה וטקס תפילה רבי משתתפים התקיימו בשלושת המועדים בקתדרלת סנט פול. בשנת 2002 מותנו החגיגות, הן עקב פטירתן של אימה ואחותה בראשית השנה והן לאור מעמדה המעורער של המונרכיה בבריטניה.

על אף פרסומים בנוגע להאצלה מסמכויותיה לבני משפחת המלוכה, ממשיכה אליזבת לקיים את סדר יומה, ובשנת 2006 נמסר מהארמון כי אין בכוונתה לוותר על תפקידה. בשנת 2007 היא ערכה ביקור ממלכתי בארצות הברית, לציון 400 שנות התיישבות בריטית בג'יימסטאון. זמן קצר לפני יום הולדתה השמונים פורסמו סקרי דעת קהל ובהם תמיכה רבה בהמשך כהונתה בתפקיד.

ב-2013 פורסם שהמלכה החלה לצמצם את פעילויותיה (בעיקר מחוץ לבריטניה) עקב גילה, ושחברים אחרים במשפחת המלוכה החלו לערוך פעילויות ציבוריות שונות במקומה. כך, באותה שנה היא בחרה – לראשונה במהלך כהונתה – להיעדר מפסגת ראשי מדינות חבר העמים הבריטי שנערכה בסרי לנקה.

באוגוסט 2017 פורסם במספר כלי תקשורת בריטיים כי אם תחיה עד אז, המלכה מתכוונת לפרוש מכהונתה בהגיעה לגיל 95, כך שהנסיך צ'ארלס יוכתר כמלך או ימונה לעוצר. מעט לאחר מכן נשללה טענה זו על ידי מספר מקורות שצוטטו על ידי הסאנדיי טיימס.

השקפותיה האישיות

תפישתה את תפקידה

לאליזבת תחושת שליחות דתית ויש המייחסים לכך את התחייבותה החד-משמעית לשבועתה בטקס ההכתרה. זוהי אחת מהסיבות לאי הסבירות הגבוהה שתחליט בעתיד לוותר על תפקידה מרצון.

המלכה התמידה בתפקידה גם בעתות משבר וחוסר ודאות. לדוגמה, במהלך ביקורה בגאנה בשנת 1961 היא סירבה נחרצות לשמור מרחק מנשיא המדינה שהיווה מטרה להתנקשות. ראש הממשלה הבריטי הרולד מקמילן כתב באותה עת: "המלכה הייתה נחושה בדרכה. היא חסרת סבלנות ליחס המורעף עליה כאל... כוכבת קולנוע... היא אוהבת את משימתה ומתכוונת לשמש מלכה".

בשנת 1981 נעשה ניסיון דמה לפגוע במלכה, בעת שהשתתפה בצעדה צבאית בדרך המובילה לארמון בקינגהאם. שישה כדורי סרק נורו לעברה מטווח קצר. בתגובה היא התכופפה ומיד לאחר מכן המשיכה בצעדה.

פוליטיקה

המלכה אליזבת, בהיותה שליטת מונרכיה חוקתית, לא מביעה בפומבי את עמדותיה הפוליטיות האישיות. היא מקפידה על כך מראשית כהונתה וגם לאחר יותר מחמישים שנים נטיותיה הפוליטיות אינן ברורות. ישנן מספר עדויות ישירות ועקיפות מהן ניתן ללמוד על עמדותיה. בתחום הכלכלי, לדוגמה, עמדתה זהה לעמדה של המפלגה השמרנית. במהלך שנות כהונתה של מרגרט תאצ'ר בראשות ממשלת בריטניה, נשמעו מטעם מקורביה הדים לחששותיה של המלכה מהמדיניות הכלכלית של תאצ'ר היוצרת בידול חברתי ואבטלה גבוהה.

בנושא אחדות קנדה וההצעות החוזרות להפרדת פרובינציית קוויבק מהמדינה, הביעה המלכה את שביעות רצונה בפומבי מהאיחוד הלאומי. חשיבותה של קנדה הובהרה על ידה בעת שהגיעה אליה מקליפורניה ואמרה טרם צאתה כי היא "הולכת הביתה, לקנדה". במהלך ביקורה בקוויבק בשנת 1964, בעיצומה של מחאה פומבית על ניתוק המחוז מהמדינה, היא שיבחה בנאומה בפרלמנט המחוזי את המיזוג התרבותי שמאפיין אותו. בשנת 1982 אושררה חוקה חדשה בקנדה ללא הסכמתה של קוויבק ואליזבת הביעה בפני עיתונאים את מורת רוחה מכך שלא גושרו הפערים.

בשנת 1965 העניקה המלכה למושל מטעמה ברודזיה תואר אבירות במסדר הוויקטוריאני המלכותי. באותה עת התנגד המושל לנוסח הכרזת העצמאות שהוצהרה ברודזיה. החלטתה על הוקרתו בתקופה זו נתפשה כתמיכתה האישית בו.

בעיה מיוחדת בתקופת שלטונה של אליזבת הייתה שאלת צפון אירלנד. מחתרת ה-IRA, שבה פעלו קתולים בצפון אירלנד כדי לנתק את האזור מהממלכה המאוחדת, ניהלה מלחמת גרילה, ובריטניה נאלצה לשלוח צבא בריטי לאזור ב-1969 ולהשעות את הפרלמנט הצפון אירי ב-1972. במשך עשרות שנים סבל האזור מפעילות ה-IRA, שהתפשטה עד ללונדון. בנאומה של אליזבת לרגל חגיגות יובל הכסף לשלטונה היא דיברה על רגע הכתרתה כמלכת "הממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד". ב-1998 נחתם הסכם בלפסט שזכה לתשבחות מהמלכה.

בשנת 1998 קיבלו גם ויילס וסקוטלנד סמכויות לפרלמנטים המקומיים שלהם, ואליזבת השתתפה במושבי הפתיחה של הפרלמנטים ונתנה להם את ברכתה.

דת

מתוקף תפקידה, אליזבת היא גם ראש הכנסייה של אנגליה, הכנסייה האנגליקנית, ומגינת הכנסייה של סקוטלנד. היא אינה מחזיקה בתפקידים בעלי תוקף דתי במדינות אחרות. אמונתה בנצרות בלטה במיוחד בנאומה לאומה לרגל חג המולד בשנת 2000, בו היא דיברה על חשיבותו התאולוגית של המילניום כיום השנה האלפיים להולדת ישו.

למלכה עניין אישי רב בפעילות הכנסייה האנגליקנית, אך היא אינה נוטלת חלק פעיל בפעילותה וסמכויותיה הואצלו לארכיבישוף מקנטרברי. היא משתתפת באופן קבוע בטקסי תפילה הנערכים בכנסיית סנט ג'ורג' שבטירת וינדזור, ובכנסיית מגדלנה הקדושה במהלך שהותה בבית סאנדרינגהאם. אליזבת השתתפה בקביעות באירועיה השנתיים של הכנסייה של סקוטלנד, ובאירועים מיוחדים שערכה (בין היתר בחגיגות יובל הכסף והזהב לכהונתה). בשנים האחרונות ממונה נציג מטעמה להשתתף באירועי הכנסייה.

המלכה נפגשת מעת לעת עם מנהיגי דתות אחרות והיא בין תומכי מועצת הנוצרים והיהודים הפועלת בבריטניה.

יחסה לישראל וליהודים

מעולם לא התקיים ביקור רשמי של המלכה אליזבת בישראל, וכמוה גם של הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו. ההסבר הרשמי הוא שהמלכה תבקר בישראל "כשיהיה שלום בר קיימא". נכדה, הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג', ביקר באופן רשמי בישראל ביוני 2018, וזהו הביקור הרשמי הראשון של בן משפחת המלוכה בישראל. יורש העצר צ'ארלס, נסיך ויילס ביקר ביקור רשמי בישראל בינואר 2020 בכנס פורום השואה שאירח הנשיא ראובן ריבלין בירושלים.

ביקורים לא-רשמיים אחרים של בני משפחת המלוכה, עד לביקור הרשמי של הנסיך ויליאם, הוצגו כביקורים שאינם מלכותיים או רשמיים. למשל, הנסיך פיליפ ביקר בישראל בהזמנת "יד ושם" בשנת 1994 ונפגש עם ראש הממשלה יצחק רבין ונשיא המדינה עזר ויצמן, אך ללא גינוני הטקס הנלווים לביקורים ממלכתיים או רשמיים. כמו כן, הנסיך צ'ארלס הגיע לישראל להשתתף בהלוויית יצחק רבין בנובמבר 1995 ובהלוויית שמעון פרס ב-30 בספטמבר 2016.

שמעון פרס קיבל בנובמבר 2008 אות אבירות מידי המלכה בטקס רב הוד בארמון בקינגהאם, אך הוא הסביר אז שביקור של המלכה אליזבת בישראל הוא מעשה "מורכב וקשה" הדורש היערכות של שנתיים מראש.

לדברי מומחים ליחסי הממלכה המאוחדת-ישראל, בית המלוכה פועל על פי הנחיות משרד החוץ הבריטי, האוחז בעמדה לפיה ביקור רשמי של בן מלוכה יתאפשר רק כשהסכסוך הישראלי-פלסטיני יגיע לקצו. עם זאת, פרופ' רוברט ויסטריך ציין את יחסה החיובי של המלכה ליהודים ואת הימנעותה מסממנים אנטישמיים או דעות קדומות. כפי שהיה מקובל באמצע המאה העשרים, בניה אף עברו ברית מילה על ידי מוהל יהודי. כמו כן, המלכה אליזבת ובעלה הנסיך פיליפ ביקרו במחנה הריכוז ברגן-בלזן במהלך ביקורם בגרמניה ביוני 2015, שם גם נפגשו עם ניצולים מהמחנה ועם נציגים של יהדות גרמניה. בנוסף, בסעודה החגיגית הקטנה לציון 50 שנה להכתרתה ב-2002 הוזמן, בין 20 מוזמנים בלבד, גם הרב הראשי לישראל, ישראל מאיר לאו. מנגד, במשך השנים נפוצו שמועות שבשנות השלושים ניהלו אריסטוקרטים מבית המלוכה קשרים קרובים עם המשטר הנאצי, ובין השאר פורסם סרטון משנת 1933 שהמלכה נראית בו מצדיעה במועל יד לצד אמה הדוכסית מיורק (ולימים המלכה והמלכה האם), ודודה אדוארד נסיך ויילס ולימים המלך אדוארד השמיני.

תפקידה בממשלה

הממלכה המאוחדת

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של הממלכה המאוחדת

הפרלמנט הבריטי טקס פתיחת הפרלמנט בית המלוכה הבריטי אליזבת השנייה הכתרת מלכי בריטניה בית הלורדים הלורד יושב הראש נורמן פאולר בית הנבחרים יו"ר בית הנבחרים הבריטי השאלות לראש הממשלה ממשלת הוד מלכותה קבינט ממשלת הוד מלכותה ראש הממשלה: בוריס ג'ונסון לורד צ'נסלור: רוברט באקלנד שר האוצר: רישי סונאק שר החוץ: דומיניק ראב שרת הפנים: פריטי פאטל מזכיר ההגנה: בן וולאס מנהיג האופוזיציה: ג'רמי קורבין ממשלת צללים בתי המשפט של בריטניה בית המשפט העליון אסיפות אזוריות באנגליה רשות לונדון רבתי

למלכה כראש המדינה חלק טקסי חיוני בהליכי פעילות החקיקה והממשלה, ובסמכותה לקבוע את הבסיס להקמת הממשלה. במהלך כהונתה נאלצה אליזבת להתמודד עם שלושה משברים חוקתיים סביב הקמת הממשלה. בשנים 1957 ו-1963, בעקבות התפטרותם של ראשי הממשלה אנתוני אידן והרולד מקמילן, היא נאלצה לבחור מבין נציגי מפלגתם את האדם המיועד להחליפם ולהטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. במקרה אחר, בשנת 1974, נותר ראש הממשלה המכהן אדוארד הית' בכהונתו על אף מפלת מפלגתו בבחירות לפרלמנט, והמלכה נאלצה לפנות לראש האופוזיציה להרכבת ממשלה חדשה. בכל המקרים האלו פעלה אליזבת בהתאם למסורת החוקתית, הקובעת שעל ראש המדינה להישמע לעצות שריו.

יחסיה עם שרי הממשלה

בכל שנות כהונתה הקדישה המלכה כשלוש שעות מדי יום לעיון בניירות עמדה ממשלתיים. מאז שנת 1952 צברה אליזבת ניסיון רב שנים בנושאים שונים, ולכך נוסף ניסיונה במגעיה עם ראשי ממשלות ממפלגות שונות בכל מדינה ממדינותיה.

אחריותה כיועצת לממשלותיה נלקחת על ידה ברצינות מרובה. מדי שבוע מקיימת המלכה פגישה עם ראש הממשלה הבריטי ושומעת את דיווחיו. מסמכי הממשלה מוצגים בפניה, אך אין היא יכולה לבטל החלטות קיימות. ראשי הממשלה עצמם מתייחסים לשיחות אלו בכובד ראש. כמו כן מקיימת המלכה שיחות תקופתיות עם שרים בממשלת בריטניה ולעיתים עם שרים מממשלותיה האחרות.

יחסיה של המלכה עם ראשי ממשלת קנדה ידעו תקופות שונות. נראה כי פייר טרודו גרם לה לדאגה בשל התייחסויותיו בעבר למוסד המלוכה (בין היתר הוא נראה גולש על מעקה המדרגות בארמון בקינגהאם ונתפס במצלמה כשהוא רוקד מאחורי המלכה). למרות זאת, טרודו הסדיר את מעמד המלוכה בתיקוני החוקה שערך בשנת 1982. בזיכרונותיו הוא תיאר את התרשמותו מהופעותיה של המלכה ומהחוכמה שהפגינה בשיחותיהם הפרטיות.

המלכה נפגשת גם עם השר הבכיר בקבינט של סקוטלנד ומקבלת דיווחים מבית הנבחרים של ויילס. לפי חוק שהתקבל בוויילס בשנת 2006 מחויבת המלכה לממשלת ויילס באופן עצמאי ונפרד ממחויבותה כמלכת הממלכה המאוחדת.

היכרותה עם הפוליטיקה הפנימית במדינות הממלכה המאוחדת ועם מנהיגי מדינות העולם מביאה לכך שעצותיה הן בעלות משקל. מרגרט תאצ'ר תיארה את פגישותיהן השבועיות כפגישות ענייניות המורכבות מצד המלכה מניסיון עשיר ומתפיסה חדה של ענייני ההווה.

ראשי ממשלת בריטניה בתקופת כהונתה

בתקופת שלטונה של אליזבת כיהנו ארבעה-עשר ראשי ממשלה (בסוגריים מצוינת המפלגה אליה השתייכו):

• סר וינסטון צ'רצ'יל (שמרן), 1951–1955
• סר אנתוני אידן (שמרן), 1955–1957
• הרולד מקמילן (שמרן), 1957–1963
• סר אלק דאגלס-יום (שמרן), 1963–1964
• הרולד וילסון (לייבור), 1964–1970
• סר אדוארד הית' (שמרן), 1970–1974
• הרולד וילסון (בשנית) (לייבור), 1974–1976
• ג'יימס קלהאן (לייבור), 1976–1979
• מרגרט תאצ'ר (שמרנית), 1979–1990
• ג'ון מייג'ור (שמרן), 1990–1997
• טוני בלייר (לייבור), 1997–2007
• גורדון בראון (לייבור), 2007–2010
• דייוויד קמרון (שמרן), 2010–2016
• תרזה מיי (שמרנית), 2016–2019
• בוריס ג'ונסון (שמרן), מ-2019

יחסיה עם מנהיגים זרים

יחסיה של אליזבת עם מנהיגים ברחבי העולם הם חמים ובלתי רשמיים. בין המנהיגים איתם היא קשרה קשרי ידידות נמנים נלסון מנדלה, מרי רובינסון וג'ורג' ווקר בוש, שהיה לנשיא האמריקני הראשון שהוזמן בכהונתה ללון בארמון בקינגהאם. נשיא צרפת ז'אק שיראק היה ראש המדינה היחידי שהורשה לשתות בפגישותיהם את המשקה האהוב עליו, על פני המשקאות הניתנים בארמון.

אישיות ותדמית

אליזבת אינה מתראיינת לעיתים תכופות ועמדותיה בנושאים שונים אינן גלויות לציבור הרחב. היא מקפידה על לבושה כיאה לתפקידה ומשתתפת באירועי תרבות רבים. תחביביה העיקריים הם מרוצי סוסים, צילום וגידול כלבים מגזע קורגי וולשי. במהלך כהונתה גידלה המלכה כשלושים כלבים מגזע זה, מהם נותרו כיום שניים בלבד. בחודש יולי 2015 דווח בתקשורת כי המלכה לא תגדל קורגים נוספים לאור גילה המתקדם.

תדמית ציבורית

דמותה הפופולרית בממלכה המאוחדת נשקפת מסקרי דעת הקהל הנערכים מדי תקופה. אלו עומדים כיום על למעלה משמונים אחוזי תמיכה ובדרך כלל גבוהים באופן ניכר משיעורי התמיכה בראש הממשלה המכהן באותה עת. זוהי תוצאה של חוסר אחריותה הישירה למדיניות הננקטת במדינה, למעט תפקידיה הייעוציים והטקסיים. בשנת 2002 דורגה המלכה במקום ה-24 ברשימת "מאה הבריטים הגדולים". לעומת זאת, בתקופת האבל הלאומי על מותה של הנסיכה דיאנה בשנת 1997, נתפשו המלכה ובני משפחתה כקרים ומרוחקים מהציבור, והאמונה הרווחת כי אליזבת לא אהבה את כלתה, דיאנה, נשללה לאחר שהיא קדה קידה לארונה וקיימה נאום הספד טלוויזיוני בשידור ישיר.

בכל הנוגע לתפקידה הדיפלומטי מקפידה אליזבת על קיום כללי הטקס, הידוע בנוקשותו. עם זאת, רבות מהמוסכמות הוקלו בתקופת כהונתה והשתחוות בפניה, לדוגמה, אינה מחויבת יותר. מגע עם המלכה אינו מקובל ובדרך כלל מעורר ביקורת ציבורית על שבירת הנוהג.

דמות המלכה על בול מקנדה, 1954

תדמית תקשורתית

הופעתה הראשונה בשידור טלוויזיוני חי הייתה בשנת 1959 בקנדה. משנת 1969 היא נוהגת לברך באמצעות מסר טלוויזיוני את מדינות חבר העמים לרגל חג המולד. בשנת 2001 הועברה הברכה לראשונה גם באתר האינטרנט של בית המלוכה ובשנת 2006 התאפשרה הורדתו למכשירי הטלפון הסלולריים.

ראיונותיה המועטים לעיתונות לא כוללים בדרך כלל יותר מסקירה יבשה של חייה ושיחה על ענייני המלוכה, דוגמת אוסף האמנות המלכותי.

שירים ספורים נכתבו על המלכה, בין היתר על ידי להקת סקס פיסטולס, פול מקרטני ולהקת פט שופ בויז. היא גם מככבת כבלשית בסדרת רומנים ובהם מפוענחים על ידה מקרי רצח שמתרחשים בארמון. הסרט "המלכה" (2006) מתאר את הדיאלוג שנוצר בין משפחת המלוכה וראש הממשלה טוני בלייר, עקב מותה של הנסיכה דיאנה, שנע בין אסון משפחתי פרטי לבין טרגדיה לאומית.

ממון

הונה האישי של המלכה מוערך לרוב בכ-10 מיליארד דולרים. מגזין "פורבס" נקט לאחרונה הערכה זהירה וקבע את הונה ב-280 מיליון ליש"ט. הערכה זו מתיישבת עם דיווחי הממשלה הרשמיים. עם זאת, יש להוסיף להערכה זו את אחזקותיה הנוספות של המלכה. שווי אוסף האמנות המצוי ברשותה הוא כ-10 מיליארד ליש"ט, אך הוא מוחזק בנאמנות המדינה ולא ניתן למכירה.

הוצאות בית המלוכה, הממומנות מכספי הציבור, הסתכמו בשנת 2007 ב־37.3 מיליון ליש"ט. אולם לפי נתונים שפורסמו ב-2010, בפועל מסתכמות עלויות בית המלוכה הבריטי בכ-150 מיליון ליש"ט, משום שההוצאות הרשמיות אינן כוללות סעיפים נוספים כגון אבטחה ועלויות עקיפות אחרות.

המלכה מחזיקה גם בשטחי נדל"ן גדולים ששוויים טרם הוערך, בהם בית סנדרינגהאם וטירת בלמורל. לאחר מות אמה, המלכה האם, הוערכה ירושתה ב-70 מיליון ליש"ט. בעלותה על דוכסות לנקסטר מוערכת ב-310 מיליון ליש"ט, והכנסות בית המלוכה היו בשנת 2006 כ-10 מיליון ליש"ט. שוויים של מבנים ציבוריים בבעלות משפחת המלוכה הוא 6 מיליארד ליש"ט, אך ההכנסות מקיומם מועברות לתקציב המדינה.

ספר שיצא בשנת 2006 מתאר את המלכה כמי שמצויים בבעלותה שישית מכלל היבשה על פני כדור הארץ. עובדות אלו מתייחסות ל-27 מיליון הקמ"ר שעליהן משתרעות 32 מדינות חבר העמים הבריטי, אך באופן רשמי אין אדמות אלו בבעלותה האישית של המלכה.

תאריה

תאריה לאורך השנים

• 21 באפריל 1926 – 11 בדצמבר 1936 הוד מעלתה המלכותית, הנסיכה אליזבת מיורק
• 11 בדצמבר 1936 – 20 בנובמבר 1947 הוד מעלתה המלכותית, הנסיכה אליזבת
• 20 בנובמבר 1947 – 6 בפברואר 1952 הוד מעלתה המלכותית, הדוכסית מאדינבורו
• 6 בפברואר 1952 עד היום הוד מלכותה המלכה אליזבת השנייה

תוארה המלא כמלכה

המלכה היא ראש המדינה של כל אחת מנחלותיה בנפרד. בהחלטה משנת 1953 נקבע כי תוארה ישתנה בכל אחת מהמדינות, להגברת תחושת מחויבותה לאותה מדינה ללא משוא פנים על פני שטחי מלכותה האחרים. תוארה הרשמי בבריטניה הוא "אליזבת השנייה, בחסד האל, של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, ושל שאר נחלותיה ואדמותיה, מלכה, ראש חבר העמים, מגינת האמונה".

קיצורו של התואר הזה מופיע בלטינית, בראשי תיבות, על כל מטבע בריטי: Elizabeth II D G Reg Fid Def. על מטבעות שמונפקים לשימוש מחוץ לבריטניה - בטריטוריות בריטיות או במדינות עצמאיות שמכירות בה כמלכתן, מופיע הכיתוב: "המלכה אליזבת השנייה" בלא תוספת, או תוארה המקומי, דוגמת:

• בקנדה: "אליזבת השנייה, בחסד האל, של הממלכה המאוחדת, קנדה ושאר נחלותיה ואדמותיה, מלכה, ראש חבר העמים, מגינת האמונה".
• באוסטרליה: "אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת אוסטרליה ושאר נחלותיה ואדמותיה, ראש חבר העמים".
• בג'מייקה: "אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת ג'מייקה ויתר נחלותיה ואדמותיה, ראש חבר העמים".

תוארה המלא כולל בתוכו את כל המדינות בראשן היא עומדת, על פי סדר כניסתן לחסות הממלכה המאוחדת וחבר העמים הבריטי. בשיחה עמה הנוהג הוא לפנות אליה בתחילה כ"הוד מעלתך" ובהמשך השיחה כ"גבירתי".

המחלוקת בסקוטלנד

השם "אליזבת השנייה" עורר מחלוקת בסקוטלנד מכיוון שאליזבת הראשונה מלכה לפני איחוד הכתרים ולכן שלטה באנגליה בלבד. תיבות דואר ברחבי סקוטלנד, הנושאות את ראשי התיבות הלטיניים של שמה, הושחתו ושונו לסמל את שמה כאליזבת הראשונה. כפתרון נקודתי למחאה זו מוטבע כיום רק סמל הכתר על גבי תיבות הדואר.

תביעה משפטית הוגשה בראשית כהונתה כנגד המדינה בדרישה שלא לכנותה "אליזבת השנייה" בסקוטלנד, בטענה שכפייה זו פוגעת בהסכמי האיחוד של המדינות, אך זו נדחתה.

בפתיחת הפרלמנט הסקוטי בשנת 1999 התייחס היושב ראש התורן, דייוויד סטיל, לנוכחותה באומרו: "לא רק מלכת הממלכה המאוחדת היישובה בינינו, אלא מלכת הסקוטים במובן ההיסטורי והחוקתי...".

בעתיד ימוספרו מלכי הממלכה המאוחדת על פי המספר הסידורי הגבוה ביותר מבין מלכי סקוטלנד או אנגליה בעלי אותו שם.

פרסים והוקרה

• צלב גדול של לגיון הכבוד (1948)
• אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (9 במאי 1958)
• המסדר הגדול של המלך טומיסלב
• עיטור מסדר העיט הלבן
• קולר של מסדר האריה הלבן
• אביר במסדר גיזת הזהב
• מסדר הכתר של הודו
• מסדר הבירית
• אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר אולב הקדוש (1955)
• פרס הפליטים ננסן (1986)
• צלב ההוקרה
• מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה
• אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
• צווארון של מסדר הכוכב של רומניה
• הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
• אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי
• הצווארון של מסדר הצלב של טרה מריאנה
• הצלב הגדול עם צווארון של מסדר הבז
• מפקד עליון במסדר לאופולד
• הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי
• הצלב הגדול עם הצווארון של מסדר ויטאוטאס הגדול
• איש השנה של המגזין "טיים" (1952)
• מסדר החירות
• מסדר הנילוס
• מסדר הכוכב היוגוסלבי הגדול
• השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (2007)
• מסדר השמש העליונה
• מדליית ההגנה
• מדליית המלחמה 1939–1945
• מדליית הכתרת המלך ג'ורג' השישי
• מסדר המשפחה המלכותית של המלך ג'ורג' השישי
• מסדר מוגונגווה
• מסדר ההצטיינות יוצאת הדופן של סלובניה
• מסדר הכוכב של גאנה
• מסדר מחוות הרפובליקה
• מסדר הלב המוזהב של קניה
• מסדר הכתר של מלזיה
• מסדר הרפובליקה של גמביה
• מסדר ברוניי
• מסדר המשפחה המלכותית של הכתר של ברוניי
• מסדר כווית
• דרג'ה אוטאמה טמאסק
• מסדר ניז'ר
• המסדר הלאומי של ניז'ר
• מסדר הגבורה
• Grand Cordon of the National Order of the Leopard
• מסדר העצמאות
• מסדר הרפובליקה של תוניסיה
• כוכב הרפובליקה של אינדונזיה
• המסדר הלאומי של חוף השנהב
• מסדר הכוכב של אפריקה
• מסדר חלוצי ליבריה
• מסדר ההצטיינות הלאומי המלטזי
• מסדר העצמאות הקטרי
• הצלב הגדול של המסדר הלאומי של האריה של סנגל
• מסדר המעלות
• מסדר אוג'סווי רג'אניה
• מסדר עומאן
• מסדר הכוכב של ירדן
• מסדר אבן סעוד
• מסדר חוסיין בן עלי
• עיטור פהלבי
• מסדר אולגה וסופיה הקדושות
• צווארון מסדר התקווה הטובה
• הצלב הגדול של האבנט של שלושת המסדרים
• מסדר אריה הזהב של בית נסאו
• אביר הצלב הגדול של המסדר הלאומי של מלי
• מסדר מנואל אמדור גוררו
• מסדר שלמה
• מסדר הכוכב המשווני
• מסדר ההצטיינות הצ'יליאני
• Order of Merit for Distinguished Services
• מסדר גיזת הזהב הגאורגי
• הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן
• מסדר בית המלוכה של צ'אקרי
• Grand Collar of the Military Order of the Tower and Sword (27 באפריל 1993)
• המסדר המלכותי של השרפים
• הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי
• מסדר בויאקה
• מסדר הרפובליקה של טורקיה
• מסדר מובארכ הגדול
• מסדר הכוכב של רומניה
• אביר הצלב הגדול של הוורד הלבן של פינלנד
• מדליית אלברט (1958)
• מסדר הפיל (1947)
• מסדר החרצית עם צווארון
• אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (29 בספטמבר 1958)
• אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית
• הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש

אילן יוחסין

אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת

אלכסנדרה, נסיכת דנמרק

פרנסיס, דוכס טק

הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג'

קלוד בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן השלושה-עשר

פרנסיס בווס-ליון, רוזנת סטראטמור וקינגהורן

צ'ארלס קוונדיש-בנטינק

לואיז קוונדיש-בנטינק

ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת

מרי מטק

קלוד ג'ורג' בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן הארבעה-עשר

ססיליה בווס-ליון, רוזנת סטראטמור וקינגהורן

ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת

אליזבת, המלכה האם

אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת

ראו גם

• הכתר - סדרת טלוויזיה ביוגרפית על המלכה אליזבת, מאת נטפליקס

לקריאה נוספת

• Bond, J. (2002). Elizabeth. Reader's Digest Association. ISBN 0-7621-0369-8. 
• Erickson, C. (2003). Lilibet : An Intimate Portrait of Elizabeth II. St. Martins Press. 
• Pimlott, Ben (2002). The Queen: Elizabeth II and the Monarchy. Harper Collins. ISBN 0-007-11436-2.  (הספר בקטלוג ULI)
• Arthur Bousfield & Garry Toffoli, Fifty years the Queen : a tribute to Her Majesty Queen Elizabeth II on her golden jubilee, oronto ; Tonawanda, NY : Dundurn Press, 2002 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• The British Monarchy - אתר האינטרנט הרשמי של משפחת המלוכה (באנגלית)
• ריצ'רד פאלמר, כתב בית המלוכה של ה"דיילי אקספרס", ‏בשירות הוד מלכותה, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2012
• מארק פיליפס, CBS Evening News Queen Elizabeth II through the ages‏, 6 בפברואר 2012 - המלכה אליזבת מציינת 60 שנות מלוכה (באנגלית)
• האקונומיסט, איזוהי המלכה אליזבת ה"אמיתית"?, באתר הארץ, 8 בפברואר 2012
• טקס הנישואין של אליזבת השנייה | סרטון של British News | סרטון של AP | נובמבר 20 1947
• טקס ההכתרה של אליזבת השנייה, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏
• אלי אשד, מקור ראשון, למה המלכה אליזבת לא מוכנה לבקר בישראל?, באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2015

• יניב חלילי, המלכה שלא נועדה להיות מלכה. אליזבת בת 90, באתר ynet, 21 באפריל 2016
• הנסיכה אליזבת ביום הולדתה ה-16, 1942, סרטוני בריטיש מוביטון
• רויטרס, מלכה שוברת שיאים: אליזבת ופיליפ חוגגים 70 שנות נישואים, באתר ynet, 15 בנובמבר 2017
• יום הולדת 75 של אליזבת השנייה, ארכיון הסרטונים של AP
• מלכת אנגליה: מוכיחה שאנו זקוקים לעולם האגדות: פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "גיבור תרבות" בהגשת יונתן גת, דוד גורביץ' ודן ערב
• ענבל חננאל, כמו הסבתא שלכם: המלכה אליזבת למדה להשתמש בסקייפ בבידוד, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 25 במרץ 2020
• אור קיש, ‏המלכה אליזבת חגגה יום הולדת 94, באתר ישראל היום, 21 באפריל 2020